חוק המחשבים, התשנ"ה 1995

חוק המחשבים קובע באופן כללי כי כל שינוי, שיבוש, פגיעה בתוכנה או במחשב, חדירה, נטילה וחריגה מהרשאה בשימוש במחשב, הצגת מידע או פלט כוזבים אשר נעשים שלא כדין מהווים עבירות פליליות בדרגות חומרה שונות, הגוררות עונשי מאסר שונים של עד חמש שנים.

המחוקק התייחס בחומרה ובכובד ראש לאפשרויות הרבות של עבירות מחשב בעזרת טכנולוגית המחשוב, ולנזקים הכבדים היכולים להיגרם. סעיפי העבירות מנוסחים באופן כללי ורחב מאוד. לכאורה יכולות פעולות מחשב רבות ושגרתיות להוות עבירות פליליות, וחלקם אינם דורשים שייגרם כלל נזק.

שיבוש או הפרעה למחשב או לחומר מחשב:
סעיף 2 לחוק דן בשיבוש או הפרעה למחשב או לחומר מחשב הנעשים שלא כדין. עבירה זו מבטאת את העיקרון והערך המיוחד של השימוש החופשי במחשב, כחלק ממעמדו המיוחד של המחשב בחיי החברה. מטרתו של סעיף זה הינה להגן על שלמות המידע והתוכנה, ולכן גרימת שינוי או שיבוש חומר מחשב מהווה כעת עבירה.

מידע כוזב או פלט כוזב:
סעיף 3 לחוק המחשבים עוסק בלב ליבן של העבירות המתבצעות באמצעות מחשב – שינוים במידע שתכליתם לקבל דבר במרמה. הסעיף קובע עונש מאסר של חמש שנים למי ש"מעביר לאחר או מאחסן במחשב מידע כוזב או עושה פעולה לגבי מידע כדי שתוצאתה תהיה מידע כוזב או פלט כוזב; או כותב תוכנה, מעביר תוכנה לאחר או מאחסן תוכנה במחשב, כדי שתוצאת השימוש בה תהיה מידע כוזב או פלט כוזב, או מפעיל מחשב תוך כדי שימוש בתוכנה כאמור".

קיומה של עבירה זו נועדה להתמודד עם בעיות של זיוף, מרמה וגניבה, וכן מבטאת את מגמת ההרתעה של החוק בקביעת רמת ענישה של חמש שנות מאסר בגין עבירה זו.

חדירה לחומר מחשב שלא כדין:
אחת העבירות היסודיות והמרכזית שבחוק המחשבים, הינה עבירת החדירה לחומר מחשב שלא כדין, הקבועה בסעיף 4 לחוק. הסעיף קובע מאסר שלוש שנים למי ש"חודר שלא כדין לחומר מחשב הנמצא במחשב". חדירה לחומר מחשב מוגדרת כ" חדירה באמצעות התקשרות או התחברות עם מחשב, או על ידי הפעלתו, אך למעט חדירה לחומר מחשב שהיא האזנה לפי חוק האזנת סתר, התשל"ט-1979 "

עצם החדירה למחשב הוגדרה במדינות רבות בעולם כעבירה פלילית בעיקר בשל העובדה כי החדירה למחשב מהווה שלב הכרחי בדרך לביצוע עבירות נוספות באמצעות המחשב. המדובר בחדירה אקטיבית, להבדיל מחדירה לחומר מחשב שהיא האזנה לפי חוק האזנות סתר.

חדירה לחומר מחשב כדי לעבור עבירה אחרת:
סעיף 5 לחוק קובע כי מי שעושה מעשה אסור לפי סעיף 4 כדי לעבור עבירה אחרת, דינו מאסר חמש שנים. הסעיף נועד להדגיש את החומרה שבה רואה המחוקק שימוש לרעה ביכולות המתקדמות של טכנולוגית המחשוב לצרכים פליליים, וכן להרתיע מפני שימוש במחשב ככלי לביצוע עבירות פליליות אחרות. העונש שמוטל על העובר עבירה לפי סעיף זה הינו חמור, ללא קשר לחומרת העבירה אותה תכנן העבריין לבצע (אף אם אותה עבירה הייתה מסוג חטא או עוון).

נגיף מחשב:
סעיף 6 לחוק קובע כי "(א) העורך תוכנה באופן שהוא מסגלה לגרום נזק או שיבוש למחשב או לחומר מחשב בלתי מסויימים, כדי לגרום שלא כדין נזק או שיבוש למחשב או לחומר מחשב, מסויימים או בלתי מסויימים, דינו - מאסר שלוש שנים; (ב) המעביר לאחר או המחדיר למחשב של אחר תוכנה אשר סוגלה לגרום נזק או שיבוש כאמור בסעיף קטן (א), כדי לגרום שלא כדין נזק או שיבוש כאמור, דינו - מאסר חמש שנים".

סעיף זה חוקק עקב הנזק המיוחד ורחב ההיקף של תופעת נגיפי המחשב, כאשר העבירה או החדרה של הוירוס למחשב הופכת את העבירה לחמורה יותר.