א. מבוא - מהי בוררות

הליך הבוררות הינו הליך ניטרלי, לפיו ההכרעה בסכסוך נעשית על דרך של שפיטה, כאשר מרבית הסדרי השפיטה, כגון מינוי הבורר וקביעת סדרי הדין ודיני הראיות, נקבעים על ידי הצדדים. הסכמת הצדדים לגבי הליך הבוררות יכולה להיקבע מיד עם תחילת הסכסוך או במהלך הדיון בבית המשפט.
פתרון סכסוכים בדרך של בוררות הינו פתרון נוח, זול וגמיש יותר מאשר דיונים משפטיים ארוכים. אולם חסרונו העיקרי הינו בכך שהחלטת הבורר אינה ניתנת לערעור. בנוסף, במקרה של סכסוכים על סכומי כסף נמוכים, הליך הבוררות יכול להיות יקר יותר ועל כן פחות כדאי.

ב. בוררות מקוונת

עם התפתחותו של המסחר האלקטרוני וריבוי העסקאות המקוונות, עלה הצורך בהקמת מנגנון מקוון לפתרון סכסוכים בין משתמשים ברשת האינטרנט, בעיקר בתחומי הקניין הרוחני. במקרים מעין אלו הדרך המשפטית לפתרון הסכסוך היא ארוכה מידי, יקרה מידי ולא יעילה באופן יחסי למקובל בעולם המקוון.
הפתרון שהועלה לצורך כך הוא במה שמכונה - Online Alternative Dispute Resolution, היינו "פתרון סכסוכים חילופי מקוון". פתרון הסכסוכים החילופי (ADR) הינו מנגנון רחב הכולל בחובו הליכים שונים כגון פשרה, גישור, בוררות, שיתופיות ועוד. כלומר, מדובר בהליך שבו צד שלישי נייטרלי עובד מול הצדדים על מנת להגיע לפתרון הסכסוך.
בתחום המסחר האלקטרוני, מדובר ברוב המקרים בסכסוכים בין צדדים המרוחקים פיזית אחד מהשני, ומשכך האלטרנטיבה הטובה ביותר היא ההליך המקוון. יתירה מזו, לאתרים המובילים בתחום המסחר האלקטרוני ישנו אינטרס להציע שירות אמין לפתרון סכסוכים. סוג וטיב השירות שונה מאתר לאתר, אך האתר המרכזי והגדול במיוחד הינו האתר של הארגון העולמי לקניין רוחני - WIPO.
בשנת 1994 הוקם בג'נבה המרכז לבוררות ופשרה של הארגון העולמי לקניין רוחני. המרכז ממנה מגשרים ובוררים וכן גם מומחים נייטרלים, בעלי ידע בנושא הקניין הרוחני על מנת שיכריעו בסכסוך בין הצדדים. הליך הבוררות כולל חמישה שלבים בסיסיים: הגשת תלונה במרכז; הגשת כתב תשובה לתלונה; קביעת הרכב הבוררים (בורר אחד או פאנל של שלושה בוררים); קבלת החלטה; יישום ההחלטה על ידי הרשם.

ג. ישוב סכסוכי שמות מתחם באינטרנט

באוקטובר 1999 אישר ארגון האינטרנט להקצאת שמות ומספרים (ה - ICANN) את המנגנון ליישוב סכסוכי שמות מתחם באינטרנט - Uniform Domain Name Dispute Resolution Policy (UDRP). המדובר במנגנון בוררות מקוון, המתייחס לכל קהל המשתמשים ברשת, ללא קשר למקום מושבם או למדינתם, המציג מסגרת לפתרון סכסוכים בין בעל שם מתחם לבין צד שלישי.
בהתאם לכללי ה - UDRP, על מנת ששם מתחם יועבר מבעליו הרשום למתלונן שהוא בעל סימן המסחר, צריך שיתקיימו ארבעה תנאים: 1) שם המתחם זהה או דומה עד כדי הטעיה לסימן המסחר של המתלונן; 2) לנתבע אין זכויות או אינטרס לגיטימי בשם המתחם; 3) שם המתחם נרשם שלא בתום לב; 4) בשם המתחם נעשה שימוש שלא בתום לב.
במסגרת הכללים, על המתלונן להוכיח כי בעל שם המתחם עשה שימוש בשם שלא בתום לב. הקריטריונים להוכחת תום הלב הינם - האם הנתבע ניסה למכור או להעביר את שם המתחם; האם הרישום נעשה על מנת למנוע מבל סימן המסחר להשתמש בו; והאם הרישום נעשה על מנת לגרום לבלבול של לקוחות המתלונן, כדי שיחשבו שהמתלונן הוא בעל שם המתחם.
בישראל הוקמה הוועדה המייעצת על מנת לפעול בסכסוכים הנוגעים לשמות מתחם. הוועדה הוקמה במסגרת איגוד האינטרנט הישראלי, והיא מורכבת משלושה מומחים בתחום האינטרנט וסימני המסחר. הוועדה המייעצת אינה פועלת בהתאם לחוק הבוררות, ועל כן אינה מחויבת לפרוצדורה ולהליכי הבוררות. בסופו של הליך, ירשום איגוד האינטרנט הישראלי את שם המתחם בהתאם להחלטת הוועדה.
דוגמא למהירות של הליך הבוררות המקוון ניתן לראות בפרשה בעניין שם המתחם Magic.com. פרשה זו החלה באוגוסט 1989, כאשר נרשם שם המתחם על שמה של המשיבה. ביולי 2000, הגישה המתלוננת, חברת Magic Software Enterprises הישראלית את תלונתה למרכז לבוררות ופשרה של WIPO הן באמצעות האינטרנט והן בכתב. מספר ימים לאחר מכן התקבל אישר הרשם כי המשיבה הינה הבעלים הנוכחי של שם המתחם הפעיל, ומסמכי התביעה נבדקו על ידי המרכז ונמצאו תואמים את מדיניות ה - UDRP. מיד לאחר מכן נשלחה הודעה למשיבה בדבר הגשת התלונה, דרך האינטרנט וכן בפקס. בתחילת חודש אוגוסט 200 התקבלה תגובת המשיבה דרך האינטרנט, ובה נדרש פאנל של שלושה שופטים. בספטמבר מונה הרכב הבוררים ובתחילת אוקטובר ניתנה החלטת הבוררים.
הרכב הבוררים קבע כי שם המתחם, הכולל את המילה הגנרית Magic זהה או דומה עד כדי הטעיה לסימן המסחר של המתלוננת. אולם, המשיבה הצליחה להוכיח כי במשך זמן רב נעשה שימוש בשם המתחם, ככתובתה האלקטרונית של המשיבה, ועל כן למשיבה ישנן זכויות לגיטימיות בשם המתחם. יתירה מזו, המתלוננת לא הוכיחה כי המשיבה עשתה שימוש בשם המתחם שלא בתום לב, ועל כן התביעה נדחיתה ושם המתחם נשאר בבעלות המשיבה.
במקרה אחר, בפרשת Zippo, נרשם שם המתחם Zippo.ws באפריל 2000, מבלי לקבל את רשותה של חברת Zippo, שהיא הבעלים של סימן מסחר רשום בארה"ב מאז 1993. המתלוננת טענה כי הנתבע רשם והשתמש בשם המתחם שלא בתום לב. הבורר קבע כי שם המתחם הנדון זהה לסימן המסחרי המצוי ברשות המתלוננת, ועל כן לא קיימת לו זכות לגיטימית לעשות שימוש בסימן המסחר הנדון. עצם השימוש בסימן המסחר הנפוץ והמפורסם מעיד על חוסר תום לב מצד הנתבע, וכך גם הצעתו של הנתבע למכור למתלוננת את שם המתחם בסכום גבוה, מצביע על חוסר תום ליבו. על כן, הועבר שם המתחם הנדון לבעלותה של המתלוננת.

ד.סיכום

הליך יישוב הסכסוכים המקוון, ובפרט הליכי הבוררות המקוונת נמצאים עדיין בחיתוליהם. אולם למרות זאת, נראה כי הפתרונות החילופיים והליכי הבוררות יתפסו מקום מרכזי בפתרון סכסוכים בעולם המקוון. סכסוכי שמות המתחם הינם דוגמא אחת ליעילותו של ההליך המקוון, אולם ניתן ליישם את ההליכים האלו גם בסכסוכים אחרים בתחומי המסחר האלקטרוני, באופן שיחליפו את המערכת המשפטית הקיימת.

בכבוד רב
נעמי אסיא, עו"ד