החוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה

מבוא

החוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה, התשמ"ד 1984 (להלן: "החוק" או "חוק המו"פ") מעניק הטבות באמצעות מענקים, פטורים והקלות במיסוי לחברות העוסקות בפעילות של מחקר ופיתוח. מטרותיו של החוק הינן, בין היתר, פיתוח תעשייה עתירת מדע תוך ניצול והרחבה של התשתית הטכנולוגית והמדעית ומשאבי האנוש במדינה; שיפור מאזן התשלומים של המדינה על-ידי ייצור ויצוא מוצרים עתירי מדע וצמצום היבוא של מוצרים אלו; יצירת מקומות עבודה בתעשייה וקליטת כוח אדם מדעי וטכנולוגי.
המענקים הניתנים על פי החוק מהווים השתתפות בסיכון הנובע מפעילות המו"פ, ולכן במידה והפיתוח הצליח מבחינה מסחרית, חייב המפתח בהחזר סכומי המענק בדרך של תשלום תמלוגים שנתיים לאוצר המדינה.
לאור שינויים שחלו בשנים האחרונות במבנה התעשייה ובמגמת הגלובליזציה, נדרשה בחינה מחדש של סוגיית הוצאת הידע מישראל, האסורה לחלוטין לפי החוק הקיים.

הרקע לתיקון לחוק

לפני תיקון החוק הוצאת ידע שפותח בתמיכת המדען הראשי מחוץ לישראל הייתה אסורה לחלוטין ללא כל שיקול דעת של ועדת המחקר. כך נקבע בסעיף 19 לחוק, לפיו "ידע הנובע ממחקר ופיתוח על פי תכנית מאושרת, שאינו המוצר שפותח במסגרת אותה תכנית, וכל זכות הנובעת ממנו, לא יועברו לאחר מחוץ לישראל."
משמעות הדבר היא כי לחברה ישראלית אסור היה לייצא ידע שנוצר בהשקעת המדען הראשי, ובפרט לא ניתן היה למכור חברה ישראלית הנתמכת על ידי המדען הראשי. זאת לאור העובדה כי הידע הינו התוצר העיקרי של המו"פ, והצטברותו במדינה היא התמורה למעניקי המו"פ של המדען הראשי.

בעולם העסקים הגלובלי, חלק לא מבוטל מהחברות הנתמוכות ע"י המדען הראשי הן חברות בין לאומיות. מכאן שמגבלת הוצאת הידע מקשה על שיתוף פעולה בין חברות ישראליות לחברות אלו. בנוסף על כך יוצר האיסור מגבלה על גיוס משקיעים זרים, אשר נרתעים מהשקעות בחברות נתמכות מדען בגלל האיסור על הוצאת ידע מהארץ. כמו כן, כתוצאה מהאיסור לא ניתן היה למכור את הקניין הרוחני שנוצר בתמיכת המדען לגורמים בחו"ל, גם כאשר הם היו הקונים היחידים בנמצא.

תיקון מספר 3 לחוק, התשס"ה 2005

ב-31 במרץ 2005 אישרה הכנסת את תיקון מספר 3 לחוק המו"פ, אשר מתייחס בין היתר למתן אפשרות להוצאת ידע מחוץ לישראל בתנאים מסוימים והסדרתה בחקיקה של העברת ייצור מחוץ לישראל. נוסף על כך מציע התיקון לאפשר את הגברת שיתופי הפעולה בין חברות רב לאומיות לחברות ישראליות נתמכות מדען ראשי.

העברת ידע מחוץ לישראל

נוסחו החדש של סעיף 19ב בעניין העברת ידע מחוץ לישראל הינו:
"(ב) על אף הוראות סעיף 19 (ב1), רשאית ועדת המחקר, במקרים מיוחדים, לאשר העברה אל מחוץ לישראל של ידע כמשמעותו בסעיף האמור, בתשלום מופחת לפי סעיף קטן (ד) ובלבד שהוגשה במסגרת אחת הבקשות הבאות, באופן ובתנאים כמפורט להלן".

התיקון לחוק מאפשר להעביר ידע שפותח בסיוע לשכת המדען הראשי מחוץ לישראל, בתנאי שועדת המחקר של המדען הראשי תאשר זאת. הוצאת הידע מחייבת את מקבל האישור בתשלום תמלוגים למדינה לפי נוסחה קבועה. הנוסחה כוללת את היחס בין המענקים שקיבלה החברה מהמדען לבין סך ההשקעות הכספיות שהושקעו בביצוע התוכנית המאושרת, והתוצאה מוכפלת בסכום המכירה לחברה המוציאה את הידע. סכום זה לא יפחת מסך המענקים שקיבלה החברה מהמדען בתוספת ריבית שנתית.


התיקון אף קובע מספר מקרים חריגים, למשל במקרה ובתמורה להעברת הידע מחוץ לישראל יועבר ידע חלופי למקבל האישור, ועדת המחקר רשאית לאשר את העברת הידע באופן שמקבל האישור לא יחוייב בתשלום בשם ההעברה. בנוסף, במקרה ומכירת הידע נעשתה במסגרת כינוס נכסים או פירוק ועדת המחקר רשאית להחליט שהתמורה למדינה תהיה נמוכה מסך המענקים שנתקבלו.

העברת ייצור מחוץ לישראל

בהתאם למצב החוקי הקיים, טרם התיקון, על החברה להצהיר על שיעור הייצור בישראל של המוצר שיפותח במסגרת התכנית המובאת לאישור. במקום הסעיף הקיים הקובע את העיקרון של אישור העברת ייצור אל מחוץ לישראל לאחר אישור התכנית, מוצע לנסח מחדש ובבהירות הוראה זו.

נוסחו של סעיף 19א המוצע בעניין זה הינו:
"(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאית ועדת המחקר או ועדת משנה שמותנה לפי סעיף 19(ב), במקרים מיוחדים, לאשר במהלך ביצוע התכנית או לאחר סיומה, העברה של ייצור או זכויות ייצור של מוצר שפותח במסגרת התכנית או הנובע ממנה (להלן - העברת ייצור) אל מחוץ לישראל, שיש בה להביא לשינוי שיעור הייצור המקורי בישראל, ובלבד שהוגשה במסגרת אחת הבקשות הבאות, ובאופן ובתנאים כמפורט להלן".

במסגרת התנאים להעברת הייצור מוצע לקבוע כי העברת ייצור הינה בכפוף לתשלום תמלוגים בשיעור מוגדל בהתאם לתקנות שנקבעו הקובעות את שיעורי התמלוגים בכל מקרה ומקרה. כן מוצר לאפשר חילופי ייצור בלא לחייב בתשלום תמלוגים מוגדלים, ובמקרה בו החברה מעוניינת להעביר לחו"ל עד 10% משיעור הייצור המקורי, לא נדרש אישור ועדת המחקר, אולם יש להודיע לועדת המחקר על העברת היצור כאמור מראש.

לסיכום, המשמעות העיקרית של התיקון בעבור חברות שכבר נתמכו ע"י המדען הראשי בעבר היא כי יחול שיפור משמעותי עבור חברות אלה, אשר ממילא מחויבות לעמידה בתנאי חוק המו"פ. עבור חברות שטרם נתמכו ע"י המדען הראשי, התיקון מאפשר גמישות ומרחב תמרון גדול בנוגע להוצאת ייצור וידע מחוץ לישראל לעומת הנוסח הקודם של החוק.

השלמת חוק המו"פ החדש תפתח מחד עוד צוהר להגדת ההשקעות הזרות בחברות היי-טק ישראליות, ומעידך יזמים ישראלים שהקימו חברות וחלמו למכור אותן למשקיע זר, לא יימנעו עוד מלפנות למדען הראשי לקבל תמיכה.