פסק הדין Metro-Goldwyn Mayer Studios Inc. v. Grokster Ltd.
תמצית העובדות:
החברות הנתבעות הפיצו ללא תשלום תוכנה להחלפת קבצים ללא צורך בשרת מרכזי
בטכנולוגיית P2P.. אמנם ניתן להשתמש בתוכנה כדי להחליף כל סוג של קובץ חוקי או בלתי חוקי, אך עדין רוב המשתמשים השתמשו בתוכנה כדי להחליף קבצים המוגנים בזכויות יוצרים.
התובעים, קבוצה של אולפני קולנוע ובעלי זכויות יוצרים ביקשו בתביעתם פיצויים וצו מניעה
בטענה כי הנתבעים הפיצו בכוונה תוכנה שמאפשרת למשתמשים להפר זכויות יוצרים.
בשלב הגילוי המקדמי הראו התובעים כי ביליוני קבצים המוגנים בזכויות יוצרים עוברים בכל חודש במערכת וכי הנתבעים אינם רק פסיביים בתהליך וכי כאשר החלו בהפצת התוכנה הביעו כוונה ממשית לעודד הפצה של יצירות המוגנות בזכויות יוצרים כלומר הפרה של זכויות יוצרים. כמו כן עלה מהראיות כי לא היה נסיון של הנתבעים לבצע סינון של קבצים מפרים.
השאלה המשפטית:
באלה תנאים תחול אחריות בגין הפרת זכויות יוצרים על המפיץ תוכנה או מוצר, המסוגלים לבצע הן שימושים חוקיים והן שימושים בלתי חוקיים, כאשר מתברר כי מתבצעת בפועל הפרת זכויות יוצרים על ידי משתמש צד ג'.
מה חשיבות פסק הדין
חשיבותו המרכזית של פסק הדין הינה בכך שהוא נותן הנחיה מעין מורה נבוכים למפתחי הטכנולוגיה והן לבעלי זכויות יוצרים בשאלה מהו המבחן הקובע בקונפליקט שבין הצורך להגן על בעלי זכויות היוצרים לבין הרצון שלא לחסום טכנולוגיות חדשניות.
חשיבות זו רבה לא רק לבעלי זכויות יוצרים ולחברות המפתחות תוכנה לשיתוף קבצים אלא למעשה גם לכל חברה שמפתחת תוכנות דו שימושיות (שניתן לבצע בהן גם שימושים לגיטימיים וגם שימושים אשר מפרים זכויות יוצרים של צד ג') ומכאן שיש בו חשיבות גם ללקוחתינו העוסקים בפיתוחים טכנולוגיים הקשורים למשל להורדת קבצים מהאינטרנט.
ההכרעה:
בית המשפט בפסק דין גרוטסקר הכריע כי מי שמפיץ מכשיר או אמצעי במטרה לקדם ולעודד את השימוש בו כדי להפר זכויות יוצרים, ישא באחריות בגין מעשי ההפרה הנעשים על ידי צד שלישי אשר משתמש במכשיר, גם אם לכלי יש שימושים אחרים חוקיים. כלומר גם אם באמצעות התוכנה לשיתוף קבצים אפשר להעביר קבצים חוקיים, אין די בכך וזאת בניגוד לקביעה של הערכאה הנמוכה יותר.
בית המשפט בחן את הראיות וקבע כי היו ראיות מספיקות לכך שמפעילי האתר ביקשו להרוויח מהשימוש המפר של המשתמשים.
חדשנות פסק הדין נבחנת גם על רקע פסיקה קודמת. בעבר נקבע בפסק דין SONY מבחן מרבית השימושים. בפסק דין סוני עמדה במבחן חוקיותו של מכשיר הקלטה וידאו טייפ. הראיות שם הראו כי מרבית השימושים של מכשיר הוידאו הן למעשה להקלטת תוכניות ביתיות לשם צפיה בהן מאוחר יותר - שימוש שנחשב הוגן בעיני בית המשפט דאז.
בסוני נקבע לפיכך כי מכשיר הוידאו היה "מסוגל לשימושים משמעותיים מסחריים שאינם מפרים" ולכן SONY אינה אחראית להפרה. אולם יצויין כי בסוני, להבדיל מגרוטסקר, לא היו ראיות שיוצרי מכשירי הוידאו התכוונו להביא להפרה של זכויות יוצרים.
יצויין ויודגש כי בית המשפט העליון בפסק דין דנן לא משנה את הלכת סוני אך מאבחנה ומפרש אותה בצמצום ולא בהרחבה גורפת כפי שעשתה הערכאה הנמוכה יותר. המשמעות המעשית היא לטובת בעלי זכויות היוצרים במקרה זה.
לסיכום, חשיבות פסק הדין גרוטסקר רבה לא רק לבעלי זכויות יוצרים ולחברות המפתחות תוכנה לשיתוף קבצים אלא למעשה גם לכל חברה שמפתחת טכנולוגיות דו שימושיות (שיש להן הן שימושים חוקיים והן שימושים מפרים זכויות יוצרים) מאחר ולא יוכלו להישען עוד על טענה כללית כי התוכנה שלהם מאפשרת גם שימושים חוקיים מאחר ובית המשפט יבחן את הכוונה של המפתחים ואת השימוש שנעשה בפועל כפועל יוצא מכך.
במאמר מוסגר, ובניגוד לרוחות חדשות המנשבות כיום מקבוצות פיראטיות וממלומדים אחדים בית המשפט גם מציין כי תפקידם של חוקי זכויות יוצרים לא הסתיים עדין.
תפקידם חשוב בהגנה על היצירתיות בחברה ועידוד היוצר ליצור. תפקיד זה גם קבוע בחוקה האמריקאית. יחד עם זאת, סוקר בית המשפט שורה רבה של מאמרים אשר מביאים ממצאים סותרים לגבי השפעת טכנולוגיות מסוג PEER 2 PPER על השוק ומציין כי המחוקק הוא זה אשר מתאים יותר לקבוע מסמרות בעניין זה לגבי העתיד.
