בחודש יוני סקרנו את השאלה : מה מותר ומה אסור בתחרות בין אתרי אינטרנט.
בחודש זה שוב חוזרות שאלות הנוגעות לאתרי אינטרנט וזאת כנראה לאור הפריחה בהקמת אתרי אינטרנט חדשים.
לטובת מי שכבר הקים ולטובת אלה שבדרכם אל אתר חדש - אנו מרעננים בגיליון חודש ספטמבר את ההנחיות בנושאי לשון הרע ובנושאי זכויות יוצרים באתרי אינטרנט.
א. לשון הרע
1. מהו לשון הרע?
מתוך "חוק איסור לשון הרע (תשכ"ה- 1965)": "לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול-
להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם.
לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו.
לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו.
לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, מינו או נטייתו המינית."
2. פרסום לשון הרע באמצעי תקשורת
א. סעיף 11 לחוק איסור לשון הרע מטיל אחריות בגין לשון הרע גם על מי שלא פרסם את לשון הרע בעצמו אך היה אחראי לפרסום וקובע:
"פורסמה לשון הרע באמצעי תקשורת, ישאו באחריות פלילית ואזרחית בשל לשון הרע, האדם שהביא את דבר לשון הרע לאמצעי התקשורת וגרם בכך לפרסומו, עורך אמצעי התקשורת ומי שהחליט בפועל על הפרסום, ובאחריות אזרחית ישא גם האחראי לאמצעי התקשורת".
ב. כלומר, הסעיף מרחיב את האחריות האזרחית והפלילית בגין לשון הרע בקובעו כי בעת פרסום לשון הרע באמצעי תקשורת, ישאו באחריות פלילית ואזרחית, האדם שהביא את דבר לשון הרע לאמצעי התקשורת וגרם בכך לפרסומו, עורך אמצעי התקשורת ומי שהחליט בפועל על הפרסום, ובאחריות אזרחית ישא גם האחראי לאמצעי התקשורת.
ג. חבות בשל פרסום כאמור אינה מותנית בידיעת מי מהאחראים שהפרסום אסור (בניגוד לחבותו של מפיץ, המותלית בידיעה קודמת, כאמור בסעיף 12 לחוק).
3. האם אתר אינטרנט נחשב "אמצעי תקשורת" לעניין אחריות על פי חוק לשון הרע
בישראל נבדקה הסוגיה - האם האינטרנט מהווה "אמצעי תקשורת" במספר מקרים:
המקרה הראשון התרחש בשנת 2001 בתב"מ 16/2001 ש"ס ואח' נ' פינס, פ"ד נה(3) 159 - שם נקבע על ידי שופט בית המשפט העליון מ. חשין כי האינטרנט אינה אמצעי תקשורת. (דובר על בקשה לאסור תעמולת בחירות ברשת האינטרנט). השופט חשין אף קבע כי במידה והמחוקק יבקש לאסור תעמולת בחירות באינטרנט יתכבד ויתקן את החוק במפורש.
המקרה השני היה במסגרת פסק הדין של כב' השופטת דורית רייך שפירא בק"פ 145/00 (שלום תל אביב) שאול ויסמן נ' חגי גולן במסגרתו בית המשפט מצא כי דין עיתון מקוון כדין עיתון מודפס והטיל אחריות על עורך העיתון בגין פרסום באתר האינטרנט של העיתון גלובס.
המקרה השלישי היה במסגרת פסק דינו של השופט אמיר בת.א 7830/00
( שלום כ"ס) בורוכוב נ' פורן אלישי בו נקבע כי פרסום בפורום באינטרנט אינו פרסום "באמצעי תקשורת" כמשמעו בחוק איסור לשון הרע ומשכך אין להטיל אחריות על עורך הפורום ו/או על האחראי על הפורום מכוח סעיף 11 לחוק. השופט אמיר התייחס לפסיקה בפרשת וייסמן וקבע כי למרות שניתן לקבל את העובדה כי במקרה ספציפי זה של העיתון גלובס הייתה מקביליות מסוימת בין העיתון במקוון למודפס, עדין אתר אינטרנט אינו יכול להיכנס להגדרה של "אמצעי תקשורת".
במקרה ברביעי, בפרשת הייד פארק השופטת רונן השאירה בצריך עיון את השאלה האם אתר אינטרנט יכול לענות על הגדרת "עיתון" ופסקה:
"כשלעצמי, אני סבורה כי השאלה האם אתר אינטרנט הוא "עיתון", איננה נקייה מספקות, כאשר מדובר באתר שיש לו המאפיינים של עיתון, למעט המאפיין של "הדפסה". כך כאשר מדובר באתר שיש לו עורך, הממיין ומסנן את התכנים המתפרסמים בו, אתר בו
קיימות כתבות ופרסומים המתפרסמים על דעת המערכת, השאלה האם מדובר "בעיתון" על כל הכרוך בכך, למרות שלא מדובר ב"דבר דפוס", ה"נדפס" איננה פשוטה.
מסקנה: התשובה לשאלה האם עורך אתר אינטרנט נחשב ל"עורך" לעניין אחריותו בלשון הרע, אינה חד משמעית. מהאמור לעיל עולה עם זאת כי יש להבחין בעניין אחריות בגין לשון הרע בין עורך אתר לבין מנהל פורום באתר.
בעניין אחריות עורך אתר - מומלץ - בהעדר חקיקה מפורשת בעניין - לנקוט במשנה זהירות ולבצע סינון תכנים וזאת על מנת להימנע מפרסום לשון הרע אשר עלול: להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם.לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו. לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו. לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, מינו או נטייתו המינית."
II. זכויות יוצרים
סעיף 2 לחוק זכויות יוצרים (1911) ("החוק") קובע : "רואים זכות יוצרים ביצירה כאילו הופרה ע"י אדם אם שלא בהסכמת בעל זכות היוצרים הוא עושה מעשה שהזכות היחידה לעשייתו נתונה בחוק זה לבעל זכות היוצרים; סעיף 1 לחוק - מונה את זכויותיו הבלעדיות של היוצר הכוללות בין היתר את הזכות להוציא לאור, להעתיק להציג או לפרסם כל תרגום של היצירה.
מותר עם זאת על פי החוק לבצע טיפול הוגן ביצירה הכולל בין היתר בקורת סקירה או תמצית עיתונאית.
על כן - בהתאם לחוק זכויות יוצרים בארץ ובעולם - יש לכבד את זכויותיו הבלעדיות של היוצר לשכפול, העתקה הפצה הצגה בפומבי וכו'. על כן על האתר העושה שימוש ביצירותיו של צד ג'- לרבות צילומים, סרטי וידאו, יצירות כתובות וכו' - יש לוודא ולהחתים את הצלמים ואת ספקי התוכן על התחיבות חוזית מפורשת כי החומרים אשר הם מביאים לעיתון הם חומרים מקוריים שלהם.
במידה ואתר מעוניין להשתמש ביצירות של מקור צד ג' (כגון תמונות, קטעי וידאו וכו') - יש לבקש רשותם כמובן ולקבל אישור בכתב על השימוש בתוכן זה.
הערות לסיום: תשומת ליבכם לסעיף 5(1 ) לחוק הקובע:
"(א) שאם היה זה פיתוח, צילום או תמונה והקלישאה או העתקה מקורית אחרת הוזמנו ע"י אדם אחר והוכנו תמורת דבר ערך בהתאם לאותה הזמנה, הרי אם אין הסכם הקובע את ההפך, יהא האיש שהזמין את הקלישאה או את העתקה המקורית האחרת הבעל הראשון של זכות היוצרים; "
דהינו - במקרה המתואר לעיל - לא הצלם הוא בהכרח בעל זכויות היוצרים על היצירה ויש לוודא מי המזמין המקורי של היצירה.
לסיום, בעלון זה הבאנו סקירה תמציתית של הנחיות בנושא אחריות ללשון הרע וזכויות יוצרים באתרי אינטרנט. הנושא כמובן רחב היקף ולא נגענו אלא במספר נושאים בלבד.
אנו עומדים לרשותכם בכל שאלה נוספת ומאחלים לכולנו:
שנה טובה ומאושרת - שנת עשיה והתחדשות !
