יבוא במקביל של מוצרי תוכנה

בש"א 024759/05 אי.איי.אם טכנולוגיות מחשוב בע"מ נגד Microsoft Corporation, Microsoft Ireland Corporation, מיקרוסופט ישראל בע"מ

חברת אי,איי.אם טכנולוגיות מחשוב בע"מ ("החברה") הייתה יבואנית רשמית של מוצרי מיקרוסופט לישראל עד שנת 2005. כאשר מערכת היחסים העסקית בין הצדדים הסתיימה החלה החברה לייבא את מוצרי מיקרוסופט "יבוא במקביל" ולשווק את המוצרים של מיקרוסופט בארץ ללא יחסים מסודרים מול מיקרוסופט. כתגובה, החלה מיקרוסופט לשלוח מכתבים ללקוחות של החברה ולהזהירם שיבוא במקביל הינו אסור עפ"י חוק ושהם מסתכנים בהפרת זכויות יוצרים של מיקרוסופט באשר יקנו מצרים מהחברה של מיקרוסופט.

החברה תבעה את מיקרוסופט וביקשה שתי סעדים עיקריים: (1) "מניעת פעולה ישירה או עקיפה .... שתכליתה להכביד על גישה של החברה אל לקוחות בפועל או בכוח" (מניעת שליחת המכתבים המאיימים), ו (2) " הצהרה על כך שמותר לקיים יבוא מקביל של תוכנת מיקרוסופט לישראל גם בלי הסכמת מיקרוסופט".

כבוד השופט מודריק פסק כי מאחר והיקף סוגיית היבוא במקביל עדיין לא הוברר באופן ראוי ומפורט ע"י המשפט במדינת ישראל אין מקום להדריך לקוחות, אפילו ע"י חוו"ד של משפטנים, שהיבוא במקביל מהווה הפרה של זכות כלשהו. אם זאת, נמנע כבוד השופט מודריק מלתת סעד הצהרתי לחברה האומר שהיבוא במקביל מותר. כבוד השופט השאיר שאלה זו ב"צריף עיון" ולכן גם נמנע מלהיענות לחברה על בקשתה.

דיני עבודה – פיטורין “For Cause”

בש"א 002165/02  אורן גמפל, CLL Lepmag Nero נגד אובליקור בע"מ, אובליקור אינק, ארז הנדלמן, שלוח חברה לביטוח בע"מ

התביעה הוגשה לבית הדין האזורי לעבודה ת"א – יפו השופטת אהובה כהן.

במקרה שלפנינו הוגשה תביעה נגד חברת אובליקור בה עבד התובע ("החברה") ובתביעתו עתר לכך שבחברה לא תעשה כל פעולה שהיא לרבות הקצאתן, מכירתן, העברתן שעיבודן וכן לא לתת כל הוראה סותרת לנאמן המחזיק בהן וזאת עד להכרעה בתובענה העיקרית. התובע הגיש את התביעה מכיוון שפוטר מעבודתו “for cause” לכאורה ועמד בפני אובדן של מניותיו בחברה מכוח הסכם Repurchase Agreement.

עיקר המחלוקת במקרה שלהלן הינו בהסכם העסקתו של התובע ובהסכם לרכישה חוזרת של המניות בין העובד לחברה. עפ"י ההסכם לרכישה חוזרת של המניות שניתנו לעובד, לחברה הזכות לרכוש את מניותיה בחזרה רק אם וכאשר העובד פוטר מעבודתו “For Cause”. בנוסף, ביהמ"ש דן בשאלת סמכות ביהמ"ש בישראל לדון במקרה בו העובד הועסק ע"י החברה האמריקאית והתביעה כנגדו הוגשה בארה"ב. העובד נשלח לארה"ב מתוקף תפקידו ולמעשה עבד עבור החברה האמריקאית בפועל.

השופטת כהן בהחלטה קבעה כי לבית המשפט בישראל סמכות מלאה לדון במקרה מכיוון שחוזה ההעסקה בין הצדדים "נחתם ונערך בישראל ואשר נקבע בו במפורש כי השכר ישולם בשקלים חדשים וכי יחולו עליו דיני מדינת ישראל." בנוסף קבעה השופטת כי מכיוון שעוד לא הוכח שהעובד עשה מעשים או מחדלים אשר יש בהם ולו לכאורה לבסס את הטענה בדבר הפרת אמונים, מעילה באמון, נטילת כספים מהמשיבה 2 שלא כדין או כל מעשה או מחדל שיצדיקו את מימוש הזכות של המשיבה לרכישה חוזרת של המניות.

  בר"ע 002542/03 ניר סויסה נגד אורי בן חיים

חוק חתימה אלקטרונית - התשס"א – 2001

תזכיר חוק > חוק חתימה אלקטרונית (הנפקת תעודות אלקטרוניות על ידי המדינה) (תיקון מס' 1) – התשס"ז – 2007.

מדברי ההסבר לתזכיר החוק החדש עולה כי מטרתו של החוק המוצע הינו לתקן את חוק חתימה אלקטרונית התשס"א – 2001 על מנת לאפשר ולהסדיר באופן יעיל יותר הנפקת תעודות אלקטרוניות מאושרות ע"י המדינה.

 

 א 037692/03 יצחק סודרי, מיטל סודרי, שלומי סודרי, גבי פרץ, יעל פרץ, בן ציון בר שלום, יהודית יוסף נגד ארנון שטלריד

מלשון דברי ההסבר עולה כי מניסיונם של מדינות אחרות בעולם, ניתן לקדם את האינטרס הלאומי של מעבר לתעודות אלקטרוניות ע"י ניפוק תעודות כאלו ע"י המדינה עצמה. ניפוק תעודות מסוג זה ע"י המדינה תעודד באופן בולט את השימוש בתעודות הללו במגזר הפרטי. לכן על מנת לקדם את העניין, התזכיר נוסח על מנת לקדם אינטרס זה ומטרתו לתת את הכלים לקבוע הוראות מתאימות לניפוק תעודות אלקטרוניות ע"י המדינה. הצעת החוק מתקנת את ההגדרה ל "חתימה אלקטרונית מאושרת" ו "תעודה אלקטרונית" וכמו כן מחדדת את המעמד המשפטי של תעודה שהונפקה ע"י המדינה מבחינת דיני הראיות. בנוסף, התיקון מחדדת את הדרישות הטכנולוגיות והמערכות התפעוליות הדרושות לניפוק תעודות אלקטרוניות. בנוסף, התזכיר מתייחס למערך הפיקוח והעסקת כוח אדם מקצועי ומומחה היכולים להתמודד אם מגוון הדרישות הטכנולוגיות וביניהם אבטחת מידע והנדסת מחשבים. החוק גם מגדיר שתקנות מסיימות יותקנו ע"י ועדת חוק ומשפט של הכנסת ותקנות אחרות יותקנו ע"י ועדה לענייני מחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי של הכנסת."