זכות היוצרים היא בעיקרה זכות למנוע מאדם אחר לקחת לעצמו את פרי עמלו של היוצר. זכות היוצרים הינה הזכות הייחודית לנצל יצירה בדרכים שונות ומוגדרות, או להרשות את ניצולה בידי אחרים.

זכות היוצרים מוענקת לבעליה לזמן מוגבל של משך חיי היוצר ועוד 70 שנה. הזכות קמה באופן אוטומטי עם מעשה היצירה, ואין צורך ברישום כלשהו של הזכות.

זכויותיו הבלעדיות של היוצר

1. זכות ההעתקה: הזכות הבסיסית ביותר המקנה לבעל זכות היוצרים זכות בלעדית להעתיק את יצירתו ולהפיק ממנה עותקים. הזכות חלה על כל צורה של העתקה, ידנית, מיכנית, דיגיטלית או אחרת. הזכות חלה גם על העתקת היצירה במדיום שונה ואף במימד שונה.

2. זכות הביצוע הפומבי: זכות היוצרים כוללת את זכות היחיד להעלות על הבמה את היצירה או כל חלק ניכר הימנה. ניתן להרחיב את המונח ביצוע באופן שיחול גם על העברה של מראות וצלילים דרך האינטרנט

3. זכות הפרסום הראשון: בעל זכות היוצרים ביצירה הוא היחיד הרשאי לפרסמה או להרשות את פרסומה בידי אחרים. הפרסום מצריך כוונה להפיץ את הצירה לאחרים, על מנת שעותק ממנה יישאר בידם או בהישג ידם.

4. זכות העיבוד: הזכות הבלעדית לעבד את היצירה באופן שתיווצר יצירה אחרת, המבוססת עליה או הנגזרת ממנה. מכח זכות העיבוד מוענקת לבעל זכות היוצרים הזכות להכין המשכים, גרסאות חדשות, עיבוד קולנועי ויצירות נגזרות שונות המבוססות על היצירה המקורית, הכוללות גם את הזכות לתרגם את היצירה ולפרסם את התרגום.

5. הזכות המוסרית: זכות אישית הקיימת בנפרד מזכות היוצרים החומרית ביצירה, הכוללת את זכותו של היוצר להיות מוכר כמחבר היצירה ואת זכותו שהיצירה לא תושמד ושלא ייעשה בה שינוי, סילוף, פגיעה או כל פעולה היכולה להפחית מערך היצירה או לפגוע בשמו או בכבודו של המחבר.

שימוש הוגן ביצירה

חוק זכויות יוצרים קובע כי לא יהא במעשה, שהוא בגדר "טיפול הוגן" ביצירה לשם לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה או תמצית עיתונאית משום הפרת זכויות יוצרים. הוראה זו מתירה למי שאינו בעל זכות יוצרים לעשות שימושים שונים ביצירה, אף ללא הסכמת בעל זכות היוצרים. בנוסף, יש בהגנת השימוש ההוגן כדי למנוע מבעל זכות היוצרים מלנצל להרעה את זכותו ולמנוע מהציבור מידע שיש עניין ציבורי בהפצתו.