תחום הקניין הרוחני עוסק בזכויות הקשורות לנכסים בלתי
מוחשיים שהינם פרי יצירתו של אדם, כגון זכויות הסופר על ספרו, זכות הצייר על
ציורו, זכות הממציא על המצאתו ועוד.. ההגנה על זכויות הקניין הרוחני מתייחסת
ליצירה עצמה שהיא פרי המאמץ של היוצר ולא לחפץ הפיזי.
הרעיון המרכזי שעמד בפני המחוקק על מנת להגן על זכויות
בתחום הקניין הרוחני הוא הרצון להעניק תרומה למי שמחדש ויוצר יצירה חדשה. כלומר,
מטרתם של דיני הקניין הרוחני הינה לעודד ולתמרץ את היוצר, באופן שבתמורה לפרסום
היצירה לעולם כולו, מוענקת ליוצר זכות המונופולין לזמן קצוב.
כחלק מזכותו של היוצר, זכאי היוצר לעשות שימוש בלעדי
בפרי עמלו, וכן הוא זוכה להגנה כנגד ניצול או העתקה של היצירה ע"י אחרים.
בתמורה להגנה זו, מפרסם היוצר את יצירתו לעולם כולו, ובכך מאפשר לציבור ליהנות
מן היצירה והמוצרים החדשניים. כל זאת נעשה תוך שמירה על האיזון שבין הענקת
זכויות המונופולין ליוצר לבין האינטרס הציבורי של תחרות חופשית.
